תורת המרכבה ביחס לתיאוריות "המפץ הגדול" והתרחבות היקום, האבולוציה, ארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה, היחסות והקוונטים, יקומים מקבילים, מימדים נוספים
תיאוריית "המפץ" והתפשטות היקום, כפי שמוצגת ונתפסת כיום, אינה מציגה סתירה הכרחית לעובדות ולמסקנות המפורטות כאן, אלא סתירה אפשרית, שסבירות נכונותה גבוהה. להלן שתי אפשרויות:
א. אם המפץ הגדול אכן אירע – ועל פי התיאוריה הקיימת המבוססת על הנחות, מדידות וחישובים, יצר ופיזר את כל החומר ביקום – אזי בוצע באמצעות המרכבה והליך פיזיקאלי-טכנולוגי המאפשר הסבת אנרגיה לחומר, שאופן ביצועו המדויק יתברר בקרוב (המרכבה תזמן ניסויים חדשים פורצי אפיון היקף ותוצר מסקנות). במקרה כזה – המפץ, התפשטות היקום, חורים שחורים, אינם אלא הליכי "זריעת" וניתוב חומר ואנרגיה לשימוש – להמשך חיים, לאהבה והמשך קיום הישות התובנית שבראה יצרה יקום ולצורך כך ביצעה 'מפץ', גם לשימוש צאצאיה – ברואיה.
ב. באופן חליפי (או משלים למפץ ראשוני באם היה כזה) – כישורי אינטליגנציה / תרבות עליונה לייצר במערכת הנדסית-אלקטרומגנטית-פוטונית-גיאומטרית, שמש/כוכב – מכשיר / הליך פולט-משגר קרינה וסביבו פלנטות – מסבירים כיצד אפשרי שהיקום התפשט וממשיך להתפשט באמצעות הרבה "מפצים". כל מפץ – תוצר יישום ידע לשם העברתו הלאה – יצר מערכת שמש בגלקסיה וכל בריאה חדשה, בתנועה והאצה החוצה מהמוקד הראשון, הרחיבה את המכלול הברוא – את הגלקסיות והיקום.
המנגנון המאפשר לתא אחד להתחלק לשנים, שניים לארבע – וכיוב' עד גיבוש אורגניזם חי שמידותיו אדירות ביחס לתא הראשון, כבר מוכר לנו היטב מעולם החי והצומח – הלא כן? ומאידך, עד כה לא ירדנו לסוף הידע, לאופן התכנות ואופן ביצועו היזום. השיטה היא המרכבה.
עיקרון המרכבה מסביר את (חידות) אופן יצירת גלקסיות ואת אופן / מהירות תנועתן סביב מרכזן וכיצד כל תהליך / מופע קוסמי לו אנו עדים / מודעים, הוא תוצר ידע ועיקרון אחד ויחיד (בהמשך אצרף הרחבה ביחס לתורות היחסות וממצאי איינשטיין, תהיותיו והנחותיו.)
לפנינו תבנית יסוד אחת לאטום, מולקולה, לגרעין כל תא, ביצית, כל צמח וחי, פלנטה, מערכת שמש, גלקסיות וליקום – מרכבה.
עולה כי היקום הפרוש סביבנו ובו אנו צופים, משמש כלי-קיבול / רחם גידול /מצב צבירה עוברי לתרבויות-בת רבות שהוריהן-בוראיהן קיימים במימד-על, מימד ומצב המאפשר מסע בזמן-מרחב וביקורי-הורים – ובמועד מתוכנן כשר בריאה ומסע בזמן-מרחב לצאצאים הבוגרים.
העובדה כי בדורות אחרונים לא פגשנו / איתרנו (ככלל ובמוצהר) את נציגי ישות-העל הבוראת ולא תרבויות-פלנטריות אחיות לנו – אלוהיות במקורן – אינה מקרית אלא יזומה ומבוקרת למטרה חינוכית:
טרם קבלו תובנת בורא האדם לא השכיל להבין את התבנית, התכלית, להתאחד בתפיסתו/תפקודו כדי להיות כשיר למפגש ואיחוד עם אחיו-לבריאה שמחוץ לפלנטה, ובפרט – וכפועל יוצא מכך – למפגש ולאיחוד עם הבורא האחד. מצב הגאולה מאחד בתובנתנו את היקום, הבריאה, האל.
המציאות הפיזיקאלית-חומרית-אנרגטית אותה אנו חווים – בעולם וביקום, כבתוך גופינו – ברואה ומלאכותית, מושגחת (באותות וקרינה) ע"י מלאכים-שליחים-נציגים של הידע האחד והבורא.
דרווין, תאוריית האבולוציה:
תורת המרכבה מסבירה ומבססת תכנון תובני ובריאה של פלנטה, צמחים, יצורים חיים כמערכת-רחם לברואים בצלם הבורא – תרבות המייצגת תובנה אחת – עליונה. המרכבה מאפשרת הנדסה הרכבת כל חומר ותבנית-חומר כולל מולקולות ותבניות dna. על פי השיטה שלפנינו (הנחשפת כתמצית רובד ה"סוד" בתנ"ך, שלכשעצמו מתבסס כמדריך של "ידע עליון" לאמת) תוסף החיים למין האנושי – מכלול הצומח והחי בפלנטת ארץ – הונדס, תוכנן להשגת שתי מטרות עיקריות, בשלבים: הראשונה: כדי שאנו – בעלי צלם ודמות אלוהים, הברואים – "נרד בו" לצורך קיום. השנייה: כדי ש"נרד בו" – לעומקו – לצורך ידע מצטבר וגיבוש תובנה מדעית פיזיקאלית – ועליונה – לגבי המכלול (למשל כיצד פועלת כנף ציפור, כיצד לייצר מערכת המחקה ומשפרת ביצועי כנף ציפור, יתוש, או כל מערכת ביולוגית מוכרת וכיצד מערכת כזו מתוארת בכתובים…).
לכן, צ'רלס דרווין האדם-החוקר ותאוריית האבולוציה שהציג, היוו יחד, מחקר נדרש והכרחי בחינוך ובתובנת האנוש, אדם נבחר ותאורייה מדעית שנועדו מראש ושימשו – מחד – לזיהוי מנגנון דומה באופני תפקוד, צמיחה, התרבות והתפשטות של כל בעלי החיים על הפלנטה ולהניע בני אנוש לחקר מדעי, לחפש תהליכים אפשריים ומאידך – לטעות ולהטעות – בזיהוי המקור האמיתי האחד ובמסקנות לגבי מהות ומקור מערכת החיים הכללית, גיוונה וניהולה.
במועד בו דארווין חקר ותיעד, הוא לא היה מסוגל, אנליטית (ומובן כי לא היה אמור מבחינת תכנית הבורא) לדמיין במלוא עצמתו מושג כ"תובנה כלל אנושית עליונה, מאוחדת". המציאות בה דרווין חי עדיין לא כללה בני אנוש עפים באוויר, בצבאות, או סרטי קולנוע המעבירים עולמות וסיפורים לביליונים יחד. דארווין לא צפה באדם נוחת על הירח, לא צפה ביקום או במיקרוסקופ אלקטרוני ו(כמובן) לא הבין עברית. לא פלא כיצד האמת, המציאות, כלומר יכולות תובנה קולקטיבית של אורגניזמים תבוניים – עד דרגה עליונה, המאפשרת להם להנדס ולברוא – כאחד – את המכלול, להשגיח עליו ובין היתר לתכנן ולהפעיל אותו – את דארווין – טרם התגבשה במוחו כאפשרות.
דרווין היה שליח שהציג מושג / הליך קיים במציאות – האבולוציה, אך מי שטעה בהבנת מהותו והיקפו. אבולוציה כפי שדרווין היציע – מאמבה, להידרה וצפרדע, בהמשך מקוף לאדם, מעולם לא קרתה במציאות. כל היצורים החיים תוכננו ונבראו כפי שהם מוכרים לנו (סייג לשינויים / חילופים / מעברים יזומים ומבוקרים).
הליך האבולוציה העיקרי שקיים בארץ – בבריאה – מתרחש בתובנת האדם, כתר הבריאה, ובשלבי מעברו ממצב ברוא נבער מדעת למצב בורא-כל-יכול, מאנוש – לאל בהתהוות, כשיר לעילוי, לאיחוד עם בוראו ולבריאת כל המערכות המוכרות.
תגיות: עדכונים ומאמרים, סקירה מדעית