מי ומהו אלוהים? ייעוד הבריאה, מבנה ואופן פעולת היקום

מובן כי שאלה עיקרית זו 'ריחפה מעל' ההליך ההגיוני. התשובה צצה בהתבסס כי החלק הפיזיקאלי – כישורי השיטה הרב מימדיים – ומערך הקוד הרב-מימדי למרכבה ולקיומה בידנו בתנ"ך, בכל המצוות, בשפה ובאביזרי הפולחן, מגבשים תבנית ותכלית אחת: מקור הידע והשלכות קיומו בידינו הם אחד. ולפיכך אנחנו – מין האדם – הופכים אלוהיים.

ניצבתי מול מציאות ועתיד צפוי שניתן לסכמם כך:
א. באמצעות תגלית של יהודי אחד, אדם שעבר מסע שתחילתו כסיומו – במיצוי / ניתוב רוח ואור, האנושות ככלל תשוחרר מכל מחסור בחומר מזון או חלל, פחד, סכנת הכחדה ותקבל – ותיישם – ידע, תובנה "אלוהיים".
ב. מצב זה – השלמת דרך ארצית וקפיצת דרך קיומית ותובנתית, לכל אדם ולכלל – באמצעות אדם אחד וידע אחד ומשלים לתורת משה – דווח לנו מראש באמצעות מסמך המתבסס כ'צרוב-מקודד' בידע-על וכמדריך נאמן לאמת ולעובדות – התנ"ך. הלא כן?

הייתכן כי התנ"ך נמנע – בכוונה שסיבתה תובהר בהמשך – מלהציג בפנינו במפורש את מערכת היחסים ואת הגאולה האמיתית במלוא היקף ושלמות – עד כדי קבלת האדם כוח אל ובריאה? תשובה צצה מיד: לא ייתכן, אלא וודאי. מדוע? כיוון שנגלתה תכנית ותבנית הגיונית, פרוגרסיבית ותכליתית: עפ"י תכנית חינוכית נועדנו, מין האדם, לעבור מסלול הכשרה כישורי-תובני וגיבוש, בלא לדעת את ייעודנו הסופי. משפטי המפתח בתנ"ך לתיאור הגאולה והשלכותיה פירטו מצב סופי נכון: איחוד כל העמים עם האל האחד ("ושכנתי ביניכם", "ביתי בית תפילה לכל העמים") והשכל כל אדם בידע אלוהי אחד ("ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"). המרכבה – השיטה בה כל דבר 'בטבע' נברא ופועל – היא סוד היכל הבורא – סוד כלי-הקיבול ביקום ובחי.

בהבנת המרכבה, סיפור התנ"ך נפרש לפני כ'תשבץ בלשי' ארוג בקפידה: כבר בראשיתו ובסיסו – בסיפור הבריאה ויסודותיו – מציג את יסוד (וסוד) הקשר בין אדם לבוראו ורומז לתכלית הבריאה ולגבי העתיד לבוא: אור, מים, רוח על פני-מים, פרשת גן-עדן, איסוריו וגירוש הברוא, הרג אחים ובהמשך (כמעט ישיר) תיאור כיצד בני אלוהים לקחו בנות אדם לנשים ומהם נולדו הנפילים.
ובקיצור – סאגה מדויקת ומטפורית גם יחד, מערכת משפחתית / מורשתית / חינוכית / מבנית.

הברית החדשה הוסיפה נדבך חשוב והכרחי לתשבץ המרכבה והבריאה כמפורט, אך לא סופי. הנצרות מבוססת על קשר אב-בן שריר וקיים בין אלוהים ובן האדם – כמצוין גם ב"בראשית" ('בצלמנו ובדמותנו', זיווג בני אלוהים ובנות אדם). חזון ה"התגלות" בברית החדשה כלל בבירור מערכת שמימית – "כיסא כבוד" שמסתבר כי אינו אלא מרכבה בשמיים – המרכבה בה אליהו הועלה מעלה, זו שנגלתה לירמיהו, ליחזקאל. מרכבה בצורתה הקובייתית (ולא הכדורית) בנויה בדיוק או בדומה לכיסא אנוש קל משקל וחזק.

התברר כי המרכבה-קוביה נשתלה כקוד במורשת היהודי באמצעות "סוכה" שצורתה קוביה-תיבה, בהמשך במבנה המשכן ומיקום ארון הקודש המזבח וכיוב' (מערכת כלי קיבול עם קליפות/עטיפות, שלד וליבה), בהמשך במבנה היכל שלמה, גם המקדש השני – סידור גיאומטרי של חללי קובייה-תיבה וכלי קיבול – ותפקידיהם. (פירוט בפרק ב')
המבנים הקודמים בתורה – תיבת נח, ברית המלה, תיבת משה – העבירו לאדם מבנה איבר / כנף / כלי קיבול אחד, שחיבור רבים כמוהו יוצר מבנה מרכבה תלת מימדי.
בשיטת המרכבה, המבנה הרב-כנפי ותלת מימדי המינימאלי / ראשוני נוצר משש כנפיים. מבנה יסוד כזה כשיר (בין היתר) למעוף אדם ובעיקר – ובאופן רחב וגורף יותר – לשדרגו ל'מלאך'.

מבנה בעל שנים-עשר כנפיים, בנוי מתריסר אגדי צינורות גמישים וחלולים – המרכבה – יוצר ספירה המסוגלת להכיל ולסחרר בתוכה ספירות נוספות ללא הגבלה, לתפקד בסמוך ובקשר עם מערכת זהה, פנימית, סמוכה או רחוקה, לבצע כל פעולה פיזיקאלית, גם לשמש כשלד מבני לפלנטה, ובעיקר – להפוך אדם מברוא לבורא, לאחדו עם אלוהיו:

40. שלבי הרכבת מערכת מרכבה בים ארצי או בחלל: רשת, קובייה וספירה.

(ייצור הצינורות הטלסקופיים והיריעה אינו מתואר כאן)
א. פרישה – בים או בחלל החיצון – של רשת צינורות כאשר כל צינור מכיל אגד שבעה-קנים-טלסקופיים – ששה בהיקף ואחד במרכז. יצירת רשת בת שישה צלבים מחוברים לצורת צלב (פיאות קובייה) וכאשר בכל אגד, לצורך חלוקתו לאיבר ברשת מותקנות שלוש מערכות מרכבה (כדור בתוך כדור) הפועלות כשסתומים ומחברים – אחת במרכז ושתיים בקצוות כל איבר (כמחבר לשכניו)
1,2 קיפול הרשת לקובייה – בכדור הארץ (למערכת שמידותיה, כדוגמא, כ"עיר") – יבוצע במי ים עמוק ובאמצעות השקעה / והצפה, כלומר הזרמת מים / אוויר לצלבי הצינורות לפי סדר וכיוון נבחר. קיפול הרשת בחלל-החיצון מבוצע באותו אופן, או בהסעת קצוות הרשת למקומם המיועד בקובייה ע"י מערכות המרכבה שייצרו וטוו את הרשת מלכתחילה, או באמצעות הזרמת אוויר, גז או קיטור לקצוות רשת פיאות הקובייה ושחרורו לחלל באמצעות חרירי פליטה נבחרים בכדורי-המחברים.
ב.4 השלמת קוביית מרכבה באמצעות חיבור בין מחברי האברים – בסרטים שנפחם מבוקר ובשיטה כשירה לנעילה או חפש-תנועה של כל איבר ביחס לשכניו, לפי בחירה. שינויי זוית יחסיים בין איברים ו/או קיבועם למבנה יציב, מושג באמצעות וויסות הלחץ היחסי באברי מחברי המערכת ובחללי סרטי החיבור.
ג.בין שמונה קדקדי הקובייה הנגדיים ניתן להעביר ארבעה אגדי צינורות טלסקופיים כשלד פנימי ואלו יתמכו בכדור – מערכת מרכבה – הממוקם במרכז המערכת (מוצג בצבע צהוב) ויכול לכלול מספר ספירות בכל מבנה רצוי. כדוגמא, הכדור הפנימי (הצהוב) יכיל כדור מתכת פנימי יותר – מבנה כשיר להיות מוקף / מאוזן / נעול או מסוחרר / לייצר רטט או זרם חשמל – בתוך ספירה מלאה במים ו/או בתוך ספירת מתכת דקה.
ד.פרישת כל אגד צינורות לכלי-קיבול / איבר / רקיע / ים ('ים' מתאר איבר קמור פרוש ובוהק בחלל, מידותיו כ'ארץ') מבוצעת באמצעות הזרמת לחץ אויר / קיטור / זרם חשמל למבני המרכבה המרכזיים בכל איבר – ולכל אחד מהקנים הטלסקופיים באיבר, בכמות ובמידה רצויה. כאשר כל פיאה בקובייה כשירה לקימור אחיד, נוצר מבנה כדורי / ספירי הכולל ששה צלבי-איבר קמורים, או שש 'כיפות', או ששה פרחי-כנפיים, בכל פרח ארבע אברי-עלי כותרת. כאשר כל אחד מאברי המערכת ניתן להרטטה – בתנועה גלית מבוקרת – בתורו, ניתן לאחד מערבולות אוויר רבות למערבולת (תבנית זרימה) אחת, שכיוונה, צורתה, מהירותה ועצמתה ניתנים לבקרה באמצעות שינוי מידת / פסיעת / כיוון ותדר רטט של איברי המערכת וסדר ההרטטתם.

יצירת מרכבה ניתנת לתיאור כ'הרכבת מגן דוד תלת-מימדי הכולל ששה פרחים וכפתורים' מרשת גבעולים שצורתה צלב, כאשר 'גבעול' מורכב מאגד בן שבעה קנים הכשיר לפרישה. לצורך ריכוז אור וקרינה אברי צד נבחר במרכבה יקבלו קימור אחיד, המבנה יסוחרר על ציר מרכזי לייצוב ואיזון בין ובתוך האיברים ויריעותיהם (הכשירות להחזר / שבירת קרינה). דרגת הקימור שנקבעה לכל איבר ולמבנה תיושם גם בשכבת מים דקה הכלואה ב'עור' איבריו. מבנה מרכבה במצב מסוחרר – קוטרו האפשרי 'אסטרונומי' בפרט כאשר ניתן לחבר מבני מרכבה רבים למערכת אחת – כשיר כעדשה ו/או מראה, לשידור וקליטה, בכל גודל, כשיר למיקוד לכל נקודה במרחב.

מבנה כדורי כפלנטה נוצר באמצעות מערכת מרכבות בגודל "עיר" הטוות בחלל רשת צינורות דקים יחסית וקלי משקל, קשיחים ובמימדים אלו גם גמישים. רשת פרושה בחלל צורתה כצלב מקופלת לקובייה, אבריה מנופחים לצורה קשתית יוצרת ספירה (מרכבה) סביב ליבת מתכת כדורית שמוקמה במרכז באמצעות קרינה ממערכת המרכבה החיצונית. כדור המרכבה הפנימי במערכת מקבל ציפוי מאסטרואידים המוזרמים מאתרי אחסון ביקום. כך הרשת הכדורית מקבלת קליפה. ליבת הכדור החשופה לקרינת-שמש הממוקדת ממפרשי / רקיעי מערכת האם, צוברת אנרגיה, מפזרת חום ומתיכה את האסטרואידים שבקליפה באופן שווה. הרטטה וסחרור משלימים את עיצובה של תבנית כדורית מצופה בשכבה סלעית, כמעט אחידה. מים מוזרמים לקליפה ממערכת המרכבה החיצונית, נוצרת אטמוספירה בעלת תרכובת גזים רצויה. סחרור המבנה הכדורי על צירו וכן סביב השמש, במסלול שמשתניו קבועים (מרחק מהשמש, נטיית ציר הסחרור) יוצר מחזוריות זרימה של אור, מים, זרמי חשמל וקרינה. צמחים מהונדסים מושתלים, חיים מהונדסים מושתלים, ואז מושתלת תכלית היצירה – צאצאים "ברואים בצלם" – אנושות, אלוהות עוברית.

למתבונן מהצד בהליך בריאת פלנטה, התהליך דומה לבריאה 'ביולוגית' 'אורגאנית' (ביצה, פרי).

כישורי מערכת מרכבה בניתוב / ערבול / סחרור / מיקוד קרינה – ובגיבוש חומר לצורה צינורית וספירית וסחרורו בהיקף 'אסטרופיזי' ובמבנה כשיר כתא במערכת-מרכבת הבורא והיקום – הם הכישורים העיקריים והיסודיים במבצע הנדסי כזה.

41. מערכת מרכבה בכל מקום ביקום כשירה (גם) כטלסקופ אדיר-טווח ובהירות
עדשה במידה (כדוגמה) של 'עיר' – מספקת תמונה ברזולוציה אדירת-היקף של מבנה יקומי כפלנטה או כוכב (בכתום) שמיקומו מאחורי הצופה – כאשר צד המרכבה החזיתי (ביחס לצופה) מיוצב במצב קעור במקום קמור, או כאשר אותו צד פעור למעבר קרינה ומאפשר החזרת ומיקוד קרינה מדופן אחורי-פנימי, כאשר המבנה מסוחרר בציר מכוון לנושא התצפית.

בתהליך זה, החומר מנתב הקרינה הוא מים.
ראה בפרק ב' הסבר מפורט לחידות "…מי צרר מים בשמלה.." (משלי, שלמה המלך)