מיזם "שמש מלאכותית"

 

 

 

ניסוי מדעי / מיזם – ושמו נבחר כ LIFE – הוזנק ארבע שנים לאחר הפקדת / חשיפת טכנולוגיית המרכבה במערב ובישראל: מידע המבסס את תגלית-שיטת-מצב המרכבה כמוצג כאן- כמציאות.

במעבדה ענקית, לא רחוק מסן פרנסיסקו ,עומד להתרחש היתוך גרעיני — שייצור כוכב מלאכותי על פני כדור הארץ. המשמעויות: כמויות בלתי נדלות של אנרגיה נקייה, הסרת האיום הגרעיני והצלת הכלכלה האמריקאית. עם מימון פדרלי של מיליארדי דולרים, ראש הפרויקט מבטיח שעידן האנרגיה החדש יחל כבר בשנה הקרובה.
זה לא נראה מרשים מבחוץ — בניין אפרורי בן עשר קומות בקמפוס של המעבדה הלאומית לורנס ליברמור במרחק כשעה של נסיעה מסן פרנסיסקו. עם זאת, כשאני חוצה את מגרש החניה ביום בהיר באוקטובר, איני יכול שלא לחשוב שאולי יום אחד אספר לנכדים שלי על הביקור במעבדה הזו, שבמסגרתו פגשתי את ד"ר אדוארד מוזס וראיתי את הטכנולוגיה שעמדה לשנות את העולם.

לתהליך קוראים היתוך גרעיני מבוקר והוא כולל היתוך גרעינים — להבדיל מפיצול גרעין, התהליך המתרחש בכורים רגילים של ביקוע גרעיני. גרעין של אטום אורניום מפוצל לשני אטומים קטנים יותר; הפיצול משחרר אנרגיה בצורת חום, שמשמש לייצור קיטור המניע טורבינה ומפיק חשמל. בתהליך של היתוך, סוף התהליך זהה — חום יוצר קיטור שיוצר חשמל — אבל במקום לפצל גרעין של אטום, מפגישים גרעין דאוטריום עם גרעין טריטיום. היתוך שלהם מייצר הליום ויוצר זריקת אנרגיה.

192 לייזרים, קילומטרים של צינורות, אלפי עדשות ומראות
הבדיחה בקרב מומחי אנרגיה אומרת שאנחנו נמצאים במרחק 40 שנה בלבד מאנרגיית ההיתוך, ושתמיד נהיה במרחק 40 שנה בלבד ממנה. כבר עשרות שנים שהמדע מנסה להפיק אנרגיה מהיתוך, ללא הצלחה. ההיתוך עצמו אפשרי — הרי הוא מתרחש בכל פיצוץ של פצצת מימן. הקושי היה להצליח לשלוט על ההיתוך כך שבמקום פיצוץ חד־פעמי תתקבל סדרה של פיצוצים קטנים ומבוקרים.

כעת, מאמין מוזס, הבעיה נפתרה, וזה קרה במעבדה שלו — מתקן ההצתה הלאומי (האתגר הגדול בדרך להיתוך מבוקר היה עד כה .(NIF, National Ignition Facility
ליתר דיוק זוהי מערכת ענקית — הבניין נפרס על פני שטח של שלושה מגרשי פוטבול — שמשלבת 192 לייזרים זהים ויורה אותם לתוך תא עגול לא גדול בקוטר של כתשעה מטרים, ובו אל הכדור הזה מתנקזת קרן הלייזר הגדולה בעולם.

הקמת הלייזר הושלמה בתחילת השנה, אך הוא עדיין בשלב הניסוי — המטרה כרגע היא לבחון את המערכת ולהגביר את השימוש בה בהדרגה. תותח הלייזר יורה רק כמה פעמים ביום, על קפסולות שמכילות רק כמה דאוטריום, ללא טריטיום.
בתוך כמה חודשים יעברו המדענים לקפסולת דלק חזקה יותר, שתכיל טריטיום וכמות מזערית של דאוטריום, ועד סתיו 2010 יחלו לעבוד עם קפסולות שמכילות את המינון המלא. הם יצילחו להגיע להצתה — בעירה מבוקרת שבה תופק־ בשלב הזה, בטוחים ב ,NFI אנרגיה גדולה יותר מזו שהושקעה. מוזס, מדען לייזר עטור פרסים עם חוש הומור יבש, מסביר לי את התהליך המורכב הזה בעודו מוביל אותי ברחבי המתקן. המכונה רחבה, יפהפייה ומעוררת יראה, והמורכבות שלה מדהימה, עם קילומטרים של צינורות מתכת.

הם יוצרים מערכת שמתחילה בפעימת אור מזערית, מגבירה את העוצמה שלו, משגרת את הקרן דרך קריסטלים שגודלו במיוחד לצורך העניין ואלפי עדשות ומראות — ולבסוף ממקדת את כל הקרניים היישר למטרה שגודלה כגרגיר פלפל שחור. . כל זה קורה בתוך מיליונית השנייה.

עם זאת ל NIF יעדים נוספים ובהם לסייע למדענים להבין טוב יותר את היקום: הצלחת הפרויקט תאפשר להם, למשל, לחקור את התנאים השוררים בתוך כוכבים. גם אם NIF ייכשל — ויתברר שהוא היה פיאסקו של 3.5 מיליארד דולר מכספי משלם המסים — לאור כל זאת נראה לי שהיה שווה לקחת את הסיכון. בדרך הצוות הרי
ירשום לזכותו הרבה פריצות דרך קטנות — בעיצוב לייזרים, אופטיקה ומדע החומרים. הם יקדמו את תחום הלייזר ואז יחפשו כסף כדי לבנות לייזר אפילו יותר גדול, כדי שיוכלו לנסות שוב. ואם מוזס צודק ויצליח הפרויקט יירשם בין דפי ההיסטוריה. זו הסיבה לכך שמעבדות ביפן, בצרפת, בבריטניה ובסין רודפות גם הן אחרי אנרגיית היתוך. כבר יש להם שם מסחרי: LIFE; Laser Inertial Fusion Energyאנרגיית היתוך מבוססת אינרציה של לייזר.

זה יכול להיות פתרון להתחממות הגלובלית, חלופה להעשרת אורניום בביקוע גרעיני שתאפשר לסלק את כל האורניום שעלול לשמש למטרות צבאיות — וכלי לצמצום התלות במדינות זרות. כמו האינטרנט, ההיתוך ייגע בכל חלקי הכלכלה.

אם ארה"ב תהיה הראשונה למסחר את התהליך היא תשלוט בשוק האנרגיה הירוקה ותיצור משרות חדשות במשך חצי מאה לפחות, בבניית תחנות כוח ומכירתן. אם מדינה אחרת תקדים אותה היא תיאלץ לקנות את תחנות הכוח שלה מזרים.

אסכם את (עיקר) הקשר בין מיזם 'שמש מלאכותית' לשמש 'האמיתית', לכל כוכב – ולמרכבה:

השיטה במרכז המיזם בארה"ב – ריכוז / תזמון קרינה ממקורות קרינה רבים ומתואמים במבנה ספרי, בתנאים מבוקרים, על חומר 'בקיע' – הינה למעשה 'שעתוק, בשינויים נדרשים' לשיטת הביקוע בפיצוץ גרעיני (1945) – כאשר שני ההליכים ניתנים לביצוע יעיל, רחב-היקף (וזול) לאין שיעור, באמצעות המרכבה.

מדעני-תבל גילו ומגלים, בשלבים, עיקרון המאפשר 'מעבר' בין חומר לאנרגיה ולהיפך, המשמש ונמצא בכל – בשמש, בגלקסיות ובתאי, זרעי ואברי כל חי וצומח, בכל מופע או חלקיק יקומי וארצי.

סביר או וודאי כי הזנקת המיזם / הניסוי בארה"ב בוצעה:
א. לאור עקרונות תגלית / שיטת המרכבה, כפי שהוצגו על ידי בבקשת הפטנט (2003) ובהמשך,
ב. כניסוי-ראשוני לבחינת (חלק) מהעקרונות והיסודות המוצגים בתגלית שיטת מרכבה.
תגיות: עדכונים ומאמרים, סקירה מדעית