תורת הקבלה המכונה 'תורת הסוד' כוללת שיעורים / חיבורים / ספרים תוצרי 'תיעוד בסתר', 'לימוד-בסתר' ו'תקשור' מאת אבות, כהני וחכמי ישראל (בסדר הכרונולוגי) ומציגה (מראשיתה?) מושג בשם 'מעשה המרכבה' כתמצית הסוד הנכסף, 'ידע עץ החיים ועץ הדעת', 'סוד הגאולה'.ספרי הקבלה כולם מכילים רמזים, מושגים, תארים נכונים, תובנות נכונות למציאות (ולמעשה) המרכבה – ולהשלכות גילוי הסוד והפיכתו נחלת הכלל – בלא שהסוד עצמו (אופני בנייה ותפעול, בריאת-כל, הסבר-כל) נמסר באמצעות הקבלה.הסוד נפתר בשנת 2003 באתר (עיר) בשם 'ראי', מדינת ניו-יורק, ארה"ב, בהמשך הוצג במשרדי פטנטים בבריטניה ובארה"ב ובציון, בפורומים שונים (מוגבלי-חשיפה), בבית המשפט העליון והוא מוצג כאן ובעדות זו ע"י פותרו-ממציאו. עבדכם לא נזקק לידע רחב בקבלה, בתנ"ך, גמרא ותלמוד. הקשר בין שיטה טכנית-פיזיקאלית שנחשפה במחקר שכלי-הנדסי לבין עיקרי תורת עמו והקבלה והשפה וסמלי ואביזרי פולחן, נוצר בתובנתו כפועל יוצא מבימוי-עליון והכשרה מדויקת (מצומצמת) בעיקרי (מעמקי) תחומים רבים וכשר 'איחוד-שכלי-תקשורתי-ביצועי-רוחני' למכלול הנדרש.
אסכם – בתכנית הבורא, תפקיד שיעורי הקבלה ניתן לתיאור, לפי סדרם, כך:
א. ידע שנועד תחילה לעבור – לזרום – לחלחל בסוד ובסתר בין מעטים, סביר כי 'בחטא', בהיותו אסור בתיעוד ובחקר מחמת 'חילול קדש'. (הבורא, כמובן ידע, שכן הוא שתכנן מראש ויצר הכל – גם חטאי חכמים).
ב. בתקופת רבי עקיבא (לקראת גלות) נאסר על תלמיד חכם לעסוק בקבלה טרם מלאת לו שלושים ותשע – טרם בשלות כבוגר, כאב, כעברי מחוייב ללימוד עמוק בתורה ולכן כשיר לדרוש בה לכאן ולכאן.
ג. בהמשך, בתקופת הגלות, שיעורי הקבלה נועדו לחרות בתודעת התלמיד – ובמשורה בתודעת הכלל – דבר קיום סוד נסתר, תכליתו הכללית, את תאריו הרבים והמקבילים – המדויקים ('סוד האור הגנוז' אורייתא) , 'סוד ההיכלות', 'עשר הספירות', 'סוד צמצום האור') רמזים לקשר בין מעשה המרכבה לגאולה המיוחלת, למהות האלוהות ומעשה הבריאה, למבנה נפש האדם 'מנגנונו' ותובנתו, למהות – וסמליות – בית המקדש השלישי והאחרון ופועלו של 'משיח', הגעת תובנת האחד / הבורא העליון וכו'.
ד. חבלי-איסורים הותרו בהדרגה. בדור האחרון טרם בוא הגאולה חל מהפך יזום מראש (דווח בקבלה): לפי תכנית הבורא שיעורי הקבלה נועדו לזרום ולהתפזר – ואכן כך קרה – למספר / 'ספירת' תלמידים כפול עשרות מונים מספירה ראשונית ומצומצמת, יהודית בעיקרה, ולייצר סביבה 'ספירות' מודעות / סקרנות נוספות-היקפיים (מכיוון נוצרי, עידן-חדש, הוליסטי, בודהיסטי, מדעי, מד"ב וכיוב').
הליך הצמיחה-תפיחה של אילן הקבלה דומה ומקביל להליך צמיחת תורת משה וענפיה – הנצרות, האסלאם ודתות בכלל – אלא שבמקצב – ותפוצה והיקף – ומיצוי-תובני – שצומצמו.
ה. הקבלה נועדה מראש לשרת את מבשר הגאולה, במסע גילויו את הסוד עד שנת 2003 – בציידה אותו מראש במושגי-סמלי-יסוד ו'תפיסה כללית', כאבני תצרף / מבנה רב-מימדי.
ו. בבוא ידע הגאולה – ידע מעשה המרכבה ו'סוד הצמצום' (מידי עברי חסר תואר שאינו תלמיד קבלה!) מגיע שלב מסכם בתפקיד 'תורת' הקבלה, המאיר את יסוד ומקור שמה: תפקידה לקבל את הסוד מפותרו-מציגו, באמצעות בחינתו ביחס לידע הקיים ואישורו! אישור ידע המבשר כתואם לעיקרי ולרמזי ורזי הקבלה הוא 'כפתור הפרח' בייעוד הקבלה – ובייעוד חכמיה.
תפקיד חכמי הקבלה לבחון את הידע בנפרד ממבשרו ובאם הידע תואם – וגם עובדות הרקע והשיח שהמבשר מציג – לקבל ולאשר את הידע ואת המבשר כמקשה אחת, ולסייע:
ז. אם הקבלה מכילה ידע נוסף / משלים למעשה המרכבה שהמבשר מציג ונערך ליישם (וכדוגמה, מידע המוביל לתדר, סדר או מידה במעשה המרכבה, נושא שייבדק ביסודיות) – אזי תפקידה הנוסף להשכיל את המבשר כחוקר ובנאי ביצירת ההיכל והצגתו – ולהשלים את השכלת הכלל, כולל המבשר ובסיועו.
אסכם: ייעוד הקבלה בתכנית הבריאה – להשכיל את הכלל ולהכשירו לקבלת הגאולה, בהגיעה.
הערת שוליים והארה (ובנוסף – אזהרה!):
בתקופת איפול המידע וכתיבת 'מבשר' צץ בישראל, בבחינת יש מאין, 'מוסד חדש' – קבלה לעם – בניצוח הרב מיכאל לייטמן, מערכת מצויידת כיד המלך בהיכלים, אולפן, ערוץ שידור ואתר, שפע תלמידים. הרי לפניכם דוגמה למבט רב-פנים על המציאות:
הרב, בשיעוריו, מלמד-מפרש את שיעורי מורו ורבו 'בעל הסולם' בשזרו אמיתות כלליות נכונות (ראה ס' ג' בעמוד הקודם) בשרטוטי-לוח, ספרים, ובשלל מלל ריק ומטעה – ובהסתירו מתלמידיו את עיקר העיקרים: סוד הקבלה – סוד התורה כולה – כבר נמצא והוצג. גם בפניו.
בין יתר הטעיותיו, הרב מורה לתלמידיו כי 'באו לעולם מן הקוף' וכי 'יש לחפש גאולה בלב ולא בשכל', כי עמוד האש ועמוד העשן בקצות מחנה העברים הם 'האור הפנימי של כל אדם'…
(הרב לייטמן הוא הרב היחיד שמיד בתחילת מפגשנו קטע אותו. למיטב זכרוני אמר כך: "ראה זה מרשים ומעניין, אך איני רואה קשר לקבלה ולהתמחותי המצומצמת במשנת בעל הסולם" ומשסיים בהצגת 'ראש-קטן-זעיר' צירף, כקודמיו "באמת, אני מאחל לך הצלחה בכל הלב…")
בראיון 'אישי' באולפנו הרב מציג מנהגו היומי לשחות בים ומשתפך, בהללו שחייה, בפרט בים סוף, כ'מכשירה אדם לחבור עם הבורא ואפילו עם מעשה המרכבה' – ומסתיר מתלמידיו קיומו של אדם חי, שבוי בציון, השוחה יום יום בים-סוף ובידו זה מכבר סוד הקבלה – וייעוד – כמבצע מעשה המרכבה…
היש להוקיע את הרב כמוליך שולל? הקיבל – וממי – תמיכה וסיוע כד להטעות ולהסתיר? ואולי ראוי להודות לו על הכנה והרחבת מעגל המודעות – בהתעלם מההטעייה ומהסחת הדעת?
תגיות: עדכונים ומאמרים, המרכבה:סוד התנ'ך, אקטואליה:פוליטיקה ומשפט