תכנית הבריאה: גורל זהה לשלושה משופטי-ישראל שפשעו יחד

18-4-22 מבשר הגאולה ממעצר בית, פסח 2022.

בספרי "מבשר גאולה" ובסרט "סוד התנ"ך והגאולה" תיארתי כמה שלבים בגיבוש מסקנותי-תובנתי כי המציאות מבוימת. בעשור האחרון למאה העשרים ולפני שגיליתי את "שיטת המרכבה" / "מעשה המרכבה", הייתי לוחם הצדק וחושף השחיתות מס' 1 בארץ ישראל – אזרח צלוב ונרדף ע"י כל מנהיגי ושופטי ישראל ומוסתר מהציבור ע"י תקשורת משת"פית. במועד מסוים הבנתי כיצד שני השופטים אשר שודדים את ספינתי-תיבתי תוך תיאום ביניהם – יצחק בנאי מחוזי ב"ש ושאול אלוני שופט דימ. ו"בורר" – מציגים שחזור למערכון הידוע "המכונית המגויסת": בדרשי מהם לקבל לאלתר את רכושי-תיבתי השדודה הם הריצו אותי ביניהם הלוך ושוב בהחלטות תלושות לחלוטין מחוק, מצדק ומהיגיון. העובדה כי אותם שופטים אינם אלא אחיהם מבטן ומלידה של מחזאי "המכונית המגויסת" – ניסים אלוני, ושל במאי המערכון – יוסי בנאי ואחיו השחקן-גשש גברי בנאי היתה תמוהה ביותר. שיתוף פעולה נפשע-תיאטרלי יזום (ע"י מי), או צירוף מקרים ותו לא?

לאחר שובי ארצה עם תגלית שיטת המרכבה הצטברו עוד ועוד צירופי אירועים-שמות-אתרים אשר ביססו כי "סרט המציאות" כתוב מראש ומבויים. כדוגמה, ב 2004 פגשתי בשאול אלוני באקראי במגרש חנייה תל אביבי כאשר שנינו אוחזים בדיסקים: כותר הדיסק שבידו "ניסים ונפלאות" (מורשת אחיו הבכור ניסים) ובידי דיסק וידאו ראשון לתגלית "שיטת המרכבה" -הפתרון ההנדסי-מדעי לכל ניסי ונפלאות התנ"ך. על אף העובדה שלאורך שנים קודם שדד אותי והגשתי נגדו תלונות רבות, שמחנו להיפגש. שאול היציע כי ניפגש שוב לשיח מעמיק יותר בתגליתי וכך עשינו. שוחחנו על טכנולוגיה, רזי השפה העברית, גורל כתוב מראש. למיטב ידיעתי אז שאול כבר אובחן בסרטן ממאיר וזמן קצר לאחר מכן נפטר מן העולם.

רצף אירועים שלא נכלל ב"מבשר גאולה" עוסק בגורל השופטים אלכסנדר רון, מישאל חשין ויצחק בנאי: האחרון, בנאי, היה ראשון השופטים בטבעת הפשע ושיבושי ההליכים. חשין ורון היו האחרונים. הם שיתפו פעולה בשיבוש המשפט הפלילי היחיד בו הורשעתי – אישום מס' 17 בסדרה של 18 אישומי סרק, בדיעבד מכולם זוכיתי. בתמצית: בנאי שדד אותי ויצר "תשתית" מפוברקת לכל התיקים נגדי, חשין קידם את תיק מס' 17 לדיון לפני קודמיו ואלכסנדר פשע ועיוות דין בכל שלב בהליך ובמיוחד בפסק הדין.

כשנודע כי בנו של השופט אלכסנדר רון נספה בתאונת דרכים לא ייחסתי לכך משקל יתר. לאחר זמן, כשנודע כי בן השופט משאל חשין נספה גם הוא בתאונת אופנים – שתי תאונות אופנים לבני השופטים באותם "אופנים" (מילות חזון המרכבה) – מציאות "אקראית" כבר לא הייתה אפשרות סבירה. כבר החזקתי בידי והצגתי מאות ראיות לכך. כאשר בנו בכורו של השופט יצחק בנאי, מאיר, נפטר בטרם-עת, לא נותר ספק כי גורל זה לשלושת שופטי העוול נכתב מראש – הפשע והגמול – בכוונת מכוון. ליבי נצבט, אין ככאב אב שכול, אך תכנית הבריאה (והחינוך) שרירה ואין בלתה. מטרתה העיקרית – חינוכית. הכשרה.

עדותי זו תצורף גם לתשומת לב ושיקול השופטים העוסקים בענייני כיום – במצבי כעציר-שדוד מכל זכות ובתגליתי המדעית "מעשה המרכבה" וייעודי-שליחותי.

ולוואי ושלום לכולנו