מבשר הגאולה מופיע כאדם שלא במקרה (ולא במכוון מצדו) הפך ליהודי הנרדף המותקף והמעונה ביותר על ידי המערכת החדשה שקמה בציון, בגיבוי זו ב"רומא" – ארה"ב.
אלפיים שנה לאחר הופעת מבשר גאולה ראשון על הבמה, מאיר ומואר, ישוע בן-יוסף שמו, בן אלוהים שנרדף ע"י כהנים וצדוקים שאת קלונם ושחיתותם חשף בחוצות, מצאתי עצמי מתמודד ומוחה נגד אותו ממסד, אותם שמות ואותה שחיתות – ובהתאם זוכה לטיפול ולעינוי דומה-מקביל. סיפור צליבתי "רוכך" פיזית (ללא מסמרים ומוות, בעיקר צלבי כוונות ומשקפות…) אך ביחס לצליבת קודמי נמשך לאורך זמן וכלל ייסורי נפש. סיפור בויים ברוח הזמן, להכיל ולשקף – לצד מימד תנ"כי ודרמטי, מיוסר – מימד קומי ומשעשע – מבויים באופן גלוי לעיני כל.
דוגמא למעשה מרכבה של שמות ומצבים: שמות היהודים שייזמו את הקשר נגדי לפני דור, כשמות "צולבי" המבשר הראשון – כהן וצדוק: בסיפורי, כסיפור ישוע, שניהם חיים ושניהם מתים – כהן חיים (ז"ל, יועמ"ש בדימ. שופט עליון בדימ. ונשיא בית הדין המשמעתי של שופטי ישראל) וצדוק חיים (ז"ל, לשעבר עו"ד ושר משפטים, נשיא מועצת העיתונות, נציג הברון רוטשילד בישראל ועוד גבירים ומי שפעל לגזל רכושי וזכויותי בהיותו לכאורה 'יועצי המשפטי').
לפניכם שני פרקים 'מותאמים' ואלפיים שנה ביניהם. שני מחזורי "צדוקים וכהנים" שתרומתם לצליבת ולהכשרת שני מבשרי גאולה יהודים, בן יוסף ובן דוד, נכתבה והיא מתועדת ומהדהדת.
ישוע וסיפור צליבתו משרתים כיום מטרה ברורה, כולל "תמרור אזהרה" מהבהב לחורשי הרע ומבצעי האיפול הנוכחיים.
עובדה: פרשת שוד ספינתי וצליבתי – ומאבקי בשחיתות בישראל ולשקיפות – מתועדת בפירוט ובהיקף חסרי תקדים: בין השנים 1992 ל 2005 פעילותי המשפטיות / חברתית תועדה בעשרות מסמכי חוק ומשפט ברורים. הפקדתים בעקביות במשרדי ראשי ושרי ממשלה וגם בפני למעלה מחמישים שופטים בבית המשפט הישראלי. ניתן לומר כי אין דלת משפטית, שלטונית או תקשורתית בישראל שלא דפקתי בה בלשון ברורה – ולא כשלה.
בפגישה אישית, מתועדת, אליה זומנתי במשרד רוה"מ נתניהו ב 1996 דווחתי ע"י הנגבי, אז שר משפטים טרי, כי מסמכי שהוגשו לקודמיו ומונחים בפניו, יוצרים, כך לפי יועציו – את "החומר כבד המשקל והיסודי ביותר שאזרח הגיש נגד שופטים ושחיתות מערכת המשפט בישראל". נתניהו נמנע להשתתף בפגישה ונשאר בחדר סמוך. השר סיפר כי "עדיין אין במשרדו יועץ משפטי" ולכן ידיו עדיין קשורות. מחוץ ללשכה ישב, נבוך ונכלם משהו, היועץ המשפטי היוצא, מיכאל בן יאיר, שהתעלם מכל פניותי ובפועל סייע במתקפה עלי. לאחר שבוע פוברקה לציבור פרשה שכונתה "מינוי היועץ בר-און" ונוכחתי כיצד השר החדש מצטרף לקשר נגדי ולהונאת הציבור עם ראש הממשלה החדש. ה"יועץ" החדש, רובינשטיין, הושחל לתפקיד בחסות מסך 'סקנדל' פיקטיבי שתוצאותיו נכתבו מראש, כדי להמשיך בהצגה הכללית ובין היתר לפטור את השר (גם את ראש הממשלה ולא רק אותם…) מאישומים רבים ולהמשיך במתקפה היזומה נגדי.
בסמוך לאותה פגישה השגתי (סוף סוף) את השופט העליון (בדימ) חיים כהן, שכיהן אז כנשיא בית הדין המשמעתי הדן שופטים. הצגתי עצמי כבמאי-תחקירן ומתעד וכצד בהליכים וציטטתי את דברי שר המשפטים החדש באשר לקובלנותי. ביקשתי מפגש וראיון. בפגישה בביתו ובהציגי את ענייני, לא ציינתי כי אני מודע להיכירותו האישית עם שני אחי ונסיבותיה, לקשר בין בנו לכל משפחתי, אך מיד בתחילת השיח, הישיש, עדיין חד מוח וביטוי, הציג עמדה 'ברורה': 'המערכת מושחתת' ובית הדין בראשו הוא מכהן 'חסר שיניים', אינו 'מגיע' אף למזער מהתלונות המוגשות לפתחו ובעצם… פיקטיבי. את שופטי ישראל תיאר כ'חבורת פוחחים סוררת'. בתמצית, הכהן הגדול בשופטי ציון ניסה לחפות על מעורבתו בקשר נגדי בהצגתו 'סיפורי סבתא' או 'סודות מן המטבח' – עובדות נכונות, שערורייתיות, בוודאי לא כאלו שפתרו אותו מאחריות. (לא הספקתי – ואולי לא טרחתי – לתאם ראיון מצולם ובו לברר, בין היתר, מדוע לא גילה אותן לציבור…)
כבר אז, חרף סיכוי אפסי ואין-ספור מכשולים, ידעתי כי מאבקי לחופש ולצדק יצלח ויהי מה. סמכתי על יצירות: בעיקר על סרט וסירה. שתי יצירותי נתפסו על ידי כמבטיחות, מקוריות, פרובוקטיביות ומנתצות מוסכמות – והיו משולבות קשורות אחת בשניה. הסרט כולל את סיפור הסירה והסירה ממקדת תשומת לב לסרט. לא עלה בדעתי – ומי יכול היה לתאר – לאן ולמה אני מובל.
תגיות: עדכונים ומאמרים, אקטואליה:פוליטיקה ומשפט, משפט הגאולה בירושלים